למה בעצם הצטרפתי לכחולה? יש הרבה סיבות. אני חושב שאת רוב הסיבות כבר מנו כאן ובמקומות אחרים בצורה כזו או אחרת. הסיבות אני מניח ידועות לכולם והן מנת חלקם של כולנו בעשרים השנה האחרונות, פחות או יותר.
חלק ישימו את הדגש על שקיפות ויושרה שחסרים כבר הרבה מאוד זמן ו"בעלים" שמגיעים לכאן מסיבות שונות. אני חושב שכולנו שבענו מ"מצילי" המועדון למינהם שבסופו של יום התקשו מאוד לעמוד ביעדים שהציבו לעצמם בלשון המעטה.
חלק יגידו שהם הצטרפו בגלל העבר המפואר והרצון להחזיר עטרה ליושנה, שזה אומר להחזיר את מועדון הכדורגל של הפועל פתח תקוה לקדמת הבמה הסופרטיבית ברמה הארצית ואולי אפילו לאירופה. לחזור לימים כמו שאני חוויתי של מוטי קקון וניר לוין בארץ ובאירופה קורעים רשתות.
חלק יגידו שהבילוי שלהם פשוט נעלם לו, ובמקום להגיע לאצטדיון מלא בחמישית ממכסת האוהדים האפשריים ובנוסף לחוות כעסים, צעקות ומכות, הם מעדיפים להגיע למועדון בריא ושאותו בילוי יחזור להיות מנת חלקם שלהם ושל משפחתם.
יש שיגידו שהרצון הוא לחזור להיות קבוצת הנוער המובילה במדינה, כזו שכולם רוצים לשחק בה וכזו שמספקת שחקנים צעירים ומוכשרים שרוצים לשחק עבור הסמל. שחקנים שרוצים להשאר במועדון ולהצעיד אותו קדימה, לשמש מודל לחיקוי לשאר המועדונים בארץ.
יש שיגדו שקצה נפשם בהמתנה לאותו אוליגרך שיבוא ויקח את הקבוצה ויהפוך אותה לאימפריה, שהרצון הוא להגיע למצב של שליטה בקבוצה עם עוד אנשי עסקים ולתת לה בסיס רחב ועוגן כבד כדי שגם בימי סערה "הספינה" הזו תשאר יציבה ולא תטלטל אותה בין ליגת העל לליגה לאומית כמו שחווינו בעשר השנים האחרונות הלוך ושוב.
כל הסיבות כולן טובות מאוד, מניח שיש עוד סיבות טובות להצטרפות לכחולה. אני הצטרפתי לכחולה בגלל אותן הסיבות אבל קודם כל ובראש ובראשונה בגלל שאני רוצה שהילדים שלי יחוו מה שאני חוויתי כילד כשאבא שלי לקח אותי בזמנו לאורווה. אני רוצה שגם הם ירגישו את ההרגשה הבלתי ניתנת לתיאור של גול, של נצחון, של קבוצה תחרותית שנאבקת על תארים, כזו שנמצאת באתרים המובילים, בכתבות המובילות, בחדשות ובתודעה הספורטיבית הישראלית, של אושר עילאי והרגשת מחנק בגרון וגאוות אין קץ.
לימים של ציפיה לשבת, של התרגשות לקראת, של הרגשת ביטחון ש"הנה, אנחנו הולכים לפרק את מי שרק יבוא לפה אלינו למבצר". של אחדות ושיתוף בין אוהדים באמת הכי טובים שיש !
אני יודע ובטוח שכל זה יקרה. לא השנה ואולי לא בשנה הבאה, אבל אני מאמין בלב שלם שתוך שנתיים או שלוש אנחנו כבר נראה ניצנים של הצלחה ושגשוג, של הפועל פ"ת שונה, בריאה, שקופה ומנוהלת באופן תקין ובעיקר קבוצה תחרותית שלא מביישת אף לא אוהד אחד.
אין לי ספק שכל זה יקר., אני בחלקת האלוהים הקטנה שלי כבר הצטרפתי, לא יכול להחליט עבור כולם ולא יכול להשפיע על כולם, אני גם לא חושב שמי שלא מצטרף הוא אוהד פחות ממני. אני יודע שלא לכולם קל העינין הכספי כי יש לי הרגשה שרוב רובם של הלא מצטרפים לא עושים זאת ממניעים כספיים ולא בגלל אי אמונה בדרך וברצינות של הכחולה. כולי תקווה שאותם אנשים יעשו באמת את המאמץ גם אם לא קל וכן יצטרפו כי בסופו של דבר באמת מדובר בסכומים שאנחנו מוציאים ביום יום ולא במשהו שאי אפשר לעמוד בו.
כולי תקווה שנתאחד ונגיע למצב שאנחנו נחליט את מי אנחנו רוצים לצרף מאנשי העסקים שיירצו להצטרף להצלחה, שאנחנו נחליט מי הצוות המקצועי שאותו אנחנו רוצים שיצעיד קדימה את המועדון, שאנחנו נקבע את מחירי המנויים והכרטיסים, שאנחנו נחליט על תלבושות, שאנחנו נבחר קוד אתי להתנהלות שחקנים במועדון ויחסים עם מועדונים אחרים, שבהתנהגות שלנו ובכסף שלנו שחקנים ירצו קודם כל לשחק בהפועל פתח תקוה וירצו קודם להגיע להפועל פתח תקוה כי הם יבינו שהקהל מנהל את המועדון והוא ידאג להם בצורה אמיתית.
הם יידעו שלמועדון יש בסיס כלכלי ויכולת להעמיד תקציב אמיתי וכתוצאה מכך בסוף החודש הם יקבלו משכורות. כמובן שהם יתאמנו במוקמות איכותיים והקהל של המועדון יהיה הבסיס להכול.
לי זה כבר לא נראה חלום, לי זה נראה מציאות בהתהוות ולכן הצטרפתי. אני מאמין שכל האוהדים רואים עין בעין את אותם הדברים וכי מי שאוהד אמיתי בסופו של יום, גם אם קיים קושי, יצטרף וייגרום לכך שנהיה עמותת אוהדים ענקית ומצליחה ומועדון כדורגל שבסופו של תהליך גם יחגוג אליפות!
יאללה הפועל.
